מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אדלר ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבים באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה שביום 1.12.10 בשעה 11:00 או בסמוך לכך, אוטובוס הנהוג ע"י התובע 2 הוסע ברחוב משה סנה בתל אביב מכיוון הכפר הירוק לתל אביב. בהגיעו לצומת אותת התובע 2 לפנייה שמאלה ועצר בשל מופע אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו. עם התחלף האור ברמזור לירוק הוא החל בנסיעה. לפתע הגיח רכב הנתבעות במהירות מכיוון צומת הפיל, בניגוד להוראת האור האדום ברמזור בכוון נסיעתו ופגע בעוצמה רבה בצידו הימני של האוטובוס. עקב כך, נגרמו לאוטובוס נזקים ומכאן התביעה. סכום התביעה עמד על סך של 49,941 ₪.

בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי התאונה אירעה עת הוסע רכבם בנתיב נסיעתו כאשר היה אור ירוק בכוון נסיעתו. בהתקרב רכב הנתבעות לצומת, התפרץ לפתע רכב התובעים לצומת בניגוד להוראת הרמזור האדום בכיוון נסיעתו פגע ברכבם וגרם לו לנזק. ביחד עם כתב ההגנה הוגשה תביעה שכנגד. סכום התביעה שכנגד עמד על סך של 41,134 ₪.

בדיון שהתקיים לפני שמעתי את עדויותיהם של התובע 2 ושל שני נוסעים שהיו עמו ברכב, מר אלכס ברוקמן אשר ישב לידו ושל מר אמיר לוסטר אשר ישב במושב האחורי . לדיון לא התייצבה הנתבעת 1. ב"כ הנתבעות הסביר כי הנתבעת 1 הינה חולת אלצהיימר וכי היא איננה מסוגלת להעיד. במהלך עדויותיהם של הנוסעים ברכב התובעים הוגשה על ידי ב"כ הנתבעות הודעתם במשטרה (נ1 ו- נ2). ב"כ הנתבעות הודיע כי הוא מוותר על חקירת השמאי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר המצוי בתיק בית המשפט וכן לאחר ששמעתי את העדויות ואת טיעוני באי כוח הצדדים החלטתי לקבל את התביעה העיקרית ולדחות את התביעה שכנגד.

תובע 2 העיד במפורש כי עמד עם האוטובוס לאור הוראת הרמזור האדום. עם התחלף האור ברמזור לפנייה שמאלה הוא החל בנסיעה. לדבריו, במהלך ביצוע הפנייה הוא הבחין, בזווית העין, בדבר מה המתקדם לעברו אך לא הייתה לו כל אפשרות לעצור ולמנוע את התאונה.

בגרסתו זו תמך מר ברוקמן, הנוסע אשר ישב לידו. גם הוא אמר במפורש כי התובע 2 נכנס לצומת לאחר שהאור ברמזור התחלף לירוק. מר ברוקמן, אף אמר שהתאונה התרחשה בזמן שרכב התובעים היה במרכז הצומת, וכי מהירות הנסיעה של רכב הנתבעות הייתה גבוהה.

הנוסע הנוסף שהיה ברכב, מר אמיר לוסטר, אמר שהוא לא ראה את האור ברמזור אך לדבריו הוא שמע במפורש את מר ברוקנר אומר לתובע 2: "סע, יש ירוק".

כאמור, הנתבעת 1 לא העידה. בנסיבות אלה גרסת התובע 2 אשר נתמכה בעדויות הנוסעים ברכב לא נסתרה ולפיכך אני מקבלה.

לא מצאתי לייחס אחריות כל שהיא לתובע 2 שכן מהעדויות התרשמתי שהתאונה הייתה לאחר שהתובע 2 כבר נכנס לצומת וכי לא היה ביכולתו למנוע את התאונה.

התובעת 1 הוכיחה את תביעתה באמצעות חוות דעת שמאי וכן באמצעות מסמכים המעידים על תשלום. השמאי לא נחקר על חוות דעתו. עיינתי בחוות הדעת וזו נראית לי סבירה ולפיכך אני מקבל אותה במלואה. יצוין כי לרכב התובעים נגרם אובדן כללי ומסכום הנזק נוכו שווי השרידים. מתביעת התובעת 1 נוכה בנוסף סכום ההשתתפות העצמית בו נשא התובע 2.

התובע 2 הוכיח את נזקיו בגין הפסד השתתפות עצמית באמצעות אישור הפסדים אותו הנפיקה התובעת 1.

בא כוח הנתבעות טען כי הסכום אותו גבה השמאי מהתובעת 1 בסך 2900 ₪ הינו גבוה ולכן אין מקום לפסוק את מלוא הסכום. אינני מקבל טענה זו. התובעת צרפה לכתב התביעה תעודת חיוב בגין שכר טרחת השמאי. כאמור לעיל השמאי לא נחקר ולכן לא ניתן היה לברר מדוע נגבה הסכום האמור. בנסיבות אלה לא מצאתי למנוע מהתובעת 1 פיצוי בגין שכר הטרחה בו היא נשאה.

בא כוח הנתבעות טען בנוסף כי מאחר שמדובר בפיצוי בגין אובדן כללי הרי שעל התובעת להימנע מלנכות השתתפות עצמית מהתובע 2 ולכן אין מקום לפסוק לטובת התובע 2 פיצוי בגין ראש נזק זה. גם טענה זו אינני מקבל. ראשית טענה זו לא הוזכרה, ולא ברמז, בכתב ההגנה. היה ראוי לפרט טענה זו. זאת על מנת שהתובעים יוכלו להיערך לקראתה ולא להפתיעם בשלב הסיכומים. שנית מבלי לקבוע עמדה בדבר נכונות הטענה, אציין שבהעלאתה טמון חוסר תום לב. ב"כ הנתבעות אינו חולק על כך שמסכום הפיצוי ששולם לתובע 2 נוכה סכום השתתפות עצמית אלא טוען שהניכוי ממנו נעשה שלא כדין ולכן הוא מנוע מלתבוע זאת. מנגד אם טענתו תתקבל אין הוא מסכים לכך שהתובעת 1 אשר תידרש להשיב לתובע 2 את כספו תוכל לתבוע סכום זה. קבלת טענתו למעשה תיצור מצב בו הנתבעות לא תחויבנה בתשלום מלוא הנזק שנגרם לתובעים. התובעת 1 ניכתה בפועל מהתובע 2 את סכום ההשתתפות העצמית ולכן אין מקום לקפח את התובע 2 ולמנוע ממנו לקבל פיצוי בגין ההפסד שנגרם לו בפועל.

סוף דבר, התביעה מתקבלת במלואה. הנתבעות, ביחד ולחוד, תשלמנה לתובעת 1 את הסכום בו נשאה בסך של 44,876 ₪. הסכום ישולם בתוספת הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתו ועד התשלום בפועל.

לתובע 2 תשלמנה הנתבעות, ביחד ולחוד, סך של 5,052 צמוד ונושא ריבית מיום הניכוי ועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

הנתבעות ביחד ולחוד תשלמנה הוצאות משפט: לתובעת 1 - אגרת בית משפט בסך של 624 ₪, שכר העדים בסך של 600 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 8,500 ₪. לתובע 2 - הוצאות משפט בסך של 600 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.